נַעֲלַיִם מוֹצְאִים מַהֵר

נַעַל קְטַנָּה, הַרְפַּתְקָה גְּדוֹלָה.

כְּשֶׁגוני יוֹצֵאת לְשַׂחֵק בְּאַרְגַּז הַחוֹל, נַעַל יְרֻקָּה אַחַת נֶעֱלֶמֶת פִּתְאוֹם. בֵּין עֲרֵמוֹת חוֹל, סַפְסָלִים וְעֵצִים, מִסְתַּתֶּרֶת חִידָה קְטַנָּה שֶׁמַּזְמִינָה לַחֲקֹר. בְּמַסָּע קָצָר וּמַצְחִיק זֶה, גוני פּוֹגֵשׁת צָב סַקְרָן, עָלֶה גָּדוֹל וּרְמָזִים זְעִירִים — עַד שֶׁגִּלּוּי מַפְתִּיעַ מַחֲזִיר אֶת הַנַּעַל לִידֵי שֶׁלּוֹ וְגוֹרֵם לְכֻלָּם לְחַיֵּךְ.

סִפּוּר חַם, מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמָלֵא תְּמוּנוֹת שֶׁיַּצִּית דִּמְיוֹנוֹת קְטַנִּים — מֻשְׁלָם לִשְׁעַת קְרִיאָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

דְּבוֹרָה לֵוִי, מְבַקֶּרֶת סִפְרוּת יְלָדִים